#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם פסח נאכל ביום י""ד, בליל ט""ו אחר חצות, ובליל ט""ז. ומנין."	"ביום י""ד לא נאכל דכתיב ""ואכלו את הבשר בלילה הזה"". בליל ט""ו אחר חצות לראב""ע לא נאכל נאמר כאן בלילה הזה ונאמר להלן ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות, ולר""ע נאכל דנאמר בחפזון עד שעת חפזון, וסבר ר""ע דהוא חפזון דישראל [וראב""י סבר מאי חפזון חפזון דמצרים]. בליל ט""ז לא נאכל, לר""ע דכתיב הלילה הזה למעוטי לילה אחר, ולראב""י מלא תותירו עד בקר נפקא דכל בקר בקר ראשון הוא."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאימתי קורין את שמע בשחרית. והיאך הלכה. (6)	"לת""ק משיכיר בין תכלת ללבן, לר""א בין תכלת לכרתי, לר""מ בין זאב לכלב, לר""ע בין חמור לערוד, לאחרים משיראה חברו רחוק ד""א ויכירנו. והלכה כותיקין שהיו גומרין אותה עם הנץ החמה."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עד מתי קורין ק""ש של שחרית. והיאך הלכה."	"לר""א עד הנץ החמה, ולר' יהושע עד ג' שעות. והלכה כר' יהושע."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היאך ניתן לסמוך גאולה לתפילה והא אמר ריו""ח בתחלה הוא אומר ה' שפתי תפתח. (2)"	לר' אלעזר הא דקאמר ה' שפתי תפתח הוא דוקא בתפלת מנחה, ולרב אשי כיון דקבעוה בתפלה כתפלה אריכתא דמיא.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויסב חזקיהו פניו אל הקיר וגו'. מהו קיר. (2)	"לרשב""ל קירות לבו, ולר' לוי על עסקי הקיר, מה שונמית שלא עשתה אלא קיר אחת קטנה וכו' אבי אבא שחפה את ההיכל כולו בכסף עאכו""כ."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ב""ש אומרים בערב כל אדם יטה ויקרא ובבקר יעמוד וכו' וב""ה אומרים כל אדם קורא כדרכו. מאיזה כתובים למדו ב""ש וב""ה את שיטותיהם. ובאיזה אופן אחר דרש כל אחד מהם לאותו הכתוב שהוא המקור לשיטה שכנגדו. ומ""ט כל אחד לא אמר כדעת השני."	"ב""ש דרשו מדכתיב ובשכבך ובקומך, וב""ה דרשו מדכתיב ובלכתך בדרך. ב""ש דרשו מדכתיב ובלכתך בדרך דהכונס את הבתולה פטור, וב""ה דרשו מדכתיב ובשכבך ובקומך בשעה שבנ""א שוכבים ובשעה שבנ""א עומדים. ב""ש לא אמרו כב""ה דא""כ נימא קרא בבקר ובערב, וב""ה לא אמרו כב""ש דס""ס ממילא נמי ש""מ דאפי' בדרך נמי קרי."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה לימוד מחייב בברכות התורה. (4)	"לרב הונא רק מקרא, לר' אלעזר אף מדרש, לריו""ח אף משנה, ולרבא אף לתלמוד."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היכא דקא נקיט כסא דשכרא בידיה וקסבר דחמרא הוא ופתח ובריך אדעתא דחמרא וסיים בדשכרא מאי בתר עיקר ברכה אזלינן או בתר חתימה אזלינן. מדוע אין להביא ראיה לכך: א. מהא דפתח שחרית במעריב ערבים וסיים ביוצר אור יצא (2). ב. מסיפא דקאמר כללו של דבר הכל הולך אחר החתום.	"א. לרב דאמר כל ברכה שאין בה הזכרת ה' אינה ברכה שאני התם דקאמר ברוך יוצר המאורות. ועוד דאף לריו""ח דאמר כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה, כיון דמזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום מעיקרא אתרווייהו קאמר. ב. דאיירי כגון דאוכל תמרי וקסבר נהמא ופתח בדנהמא וסיים בדתמרי, דאפי' סיים בדנהמא נמי יצא דתמרי נמי מיזן זייני."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאיזה טעם בקשו לקבוע פרשת בלק בק""ש. ומפני מה לא קבעוה."	"משום דכתיב בה כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו [דדמי לבשכבך ובקומך (רש""י)]. משום טורח צבור."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דורשים מהפסוק ""למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך""."	לבן זומא לרבות הלילות, ולחכמים ימות המשיח.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לאיזה דברים מפסיקים בק""ש בפרקים ובאמצע."	"לר""מ בפרקים שואל ומשיב מפני הכבוד, ובאמצע שואל ומשיב מפני היראה, ולר""י בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם, ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קריאת שמע ככתבה דברי רבי וחכא בכל לשון"". מאיזה כתובים למדו רבי ורבנן את שיטותיהם. ובאיזה אופן אחר דרש כל אחד מהם את הכתוב שהוא המקור לשיטה שכנגדו, והשיטה שכנגדו מנין תדרוש לאותה הדרשה האחרת."	רבי דריש והיו בהווייתן יהו, ורבנן דרשי שמע בכל לשון שאתה שומע. רבי דריש מ'שמע' השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך, ורבנן סברי לא השמיע לאזנו יצא. ורבנן דרשי מ'והיו' שלא יקרא למפרע, ורבי נפקא ליה מדברים הדברים.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עד היכן ק""ש צריכה כוונה. (5)"	"לר""מ רק פסוק ראשון של שמע. לר""א לרש""י עד על לבבך [ולתוס' עד בכל מאדך]. לר""ע ולר' אחא משום ר""י כל פרשה ראשונה. לת""ק דר' אחא וכן לר' יאשיה אף פרשה שניה."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה קשה לגמ' לר' זוטרא דס""ל דפרשה שניה בעיא כוונה בלא קריאה, וכן לר' יאשיה דס""ל קריאה בלא כוונה. ומה מתרצת על כך הגמ'."	"קשה לגמ' מ""ש פרשה ראשונה בעיא כוונה וקריאה דכתיב על לבבך ודברת בם פרשה שניה נמי הא כתיב על לבבכם לדבר בם. ומתרצת הגמ' לר' זוטרא דעל לבבכם היינו שתהיה שימה כנגד הלב, ולר' יאשיה דלדבר בם בד""ת כתיב וה""ק רחמנא אגמירו בנייכו תורה כי היכי דליגרסו בהו."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מפסיקין בהלל לשאילת שלום [לר""י] בין פרק לפרק ובאמצע הפרק."	בימים שהיחיד גומר בהן את ההלל פוסק רק בין פרק לפרק, ובימים שאין היחיד גומר בהן את ההלל פוסק אפי' באמצע הפרק.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם פרשת ציצית נאמרת בערבית. וא""כ איזה חלקים ממנה. והיאך אנן עבדינן ומדוע."	"במערבא אמרי דאומרין דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אני ה' אלקיכם אמת. ולשיטתם אם התחיל ואמר ועשו להם ציצית גומר כל הפרשה, ולרב שמואל בר יצחק אמר רב אין אומרים ""ואמרת אליהם"" ואם התחיל ואמר ""ואמרת אליהם"" גומר כל הפרשה. ואנן מתחלינן ""ואמרת אליהם"" כיון דמתחלי במערבא וכיון דמתחלינן מגמר נמי גמרינן כשיטת רב דהויא התחלה. ולחייא בר רב אין חובה כלל לומר פרשת ציצית."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה קדמה פרשת שמע לוהיה אם שמוע, ווהיה אם שמוע לויאמר. (2)	"'שמע' ל'והיה' כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואח""כ עול מצות, 'והיה' ל'ויאמר' ש'והיה' נוהג בין ביום ובין בלילה ו'ויאמר' אינו נוהג אלא בלילה. ועוד ש'שמע' יש בה ללמוד וללמד ולעשות, 'והיה' יש בה ללמד ולעשות, 'ויאמר' אין בה אלא לעשות בלבד."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עד כמה צריך לחזר אחר מים לק""ש ולתפלה."	"לרש""י לק""ש כלל לא, ולתפלה לקמיה עד פרסה ולאחוריו עד מיל. [ולתוס' אף לתפלה כלל לא]."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שאינו משמיע לאזנו האם יוצא יד""ח לכתחילה או לכה""פ בדיעבד, בק""ש, בתרומה, בבהמ""ז ובמגילה."	"לריו""ס בק""ש בבהמ""ז ובמגילה אינו יוצא יד""ח, ובתרומה יוצא יד""ח בדיעבד [דברכה דרבנן ולא בברכה תליא מילתא], לר""י בהכל יוצא יד""ח לכתחילה, ולר""מ בהכל יוצא יד""ח רק בדיעבד. ולדעת רב יוסף אף ריו""ס דקאמר לא יצא היינו דוקא בק""ש ולא בשאר מצוות."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנלן דבסוטה אינו כותב צואות. ומ""ט לא ילפינן מזוזה מינה."	דכתיב וכתב את האלות האלה, אלות אין צואות לא. דכתיב וכתבתם ולא וכתב.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ר""ע אומר פעמים שאדם קורא ק""ש ב' פעמים ביום אחת קודם הנץ החמה ואחת לאחר הנץ החמה ויוצא בהן יד""ח אחת של יום ואחת של לילה. מבואר דס""ל דקודם הנץ החמה הוא זמן ק""ש של ערבית, והא גבי ק""ש של שחרית קאמר ר""ע משיכיר בין חמור לערוד והוא קודם הנץ החמה."	"א. תרי תנאי אליבא דר""ע. ב. הוא זמן ק""ש גם לערבית וגם לשחרית, והא דלא נקט ב""פ קודם הנץ משום דבעי לאשמועינן שאינו יוצא בשל לילה אחר הנץ."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמר רז ובלבד שלא יאמר השכיבנו"". באיזה זמן איירי."	"לרש""י קודם עה""ש. ולתוס' אחר עה""ש קודם הנץ."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בין תכלת שבה ללבן שבה. מה הפירוש.	"לרש""י גיזת צמר שצבעה תכלת ויש בה מקומות שלא עלה בה הצבע יפה. ולתוס' בציצית."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו המקור בסוגיין שאבל פטור מתפילין. והיאך פי' זאת רש""י. ואיזה מקור נוסף יש לכך. וא""כ מ""ט בעינן לטעמא דרש""י."	"שנאמר בהם פאר. דאבל מעולל בעפר קרנו ואין נאה לתת פאר תחת אפר. מדקאמר ליחזקאל פארך חבוש עליך מכלל דלכו""ע אסור. כי היכי דלא נילף שאר מצות מתפילין בק""ו, או לחייבו בתפילין לאחר יום ראשון."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחת ארוכה ואחת קצרה. מה הפירוש.	"לרש""י ארוכה אמת ויציב, קצרה השכיבנו. לתוס' הכל קאי באמת ואמונה ופירושו בין יאריך בה בין יקצר בה."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היאך הדין להלכה היכא דקא נקיט כסא דשכרא בידיה וקסבר דחמרא הוא ופתח ובריך אדעתא דחמרא וסיים בדשכרא.	"לרי""ף אזלינן לקולא, ולר""י לחומרא וצריך לברך פעם אחרת."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם ברכות ק""ש וסדרן מעכבות."	סדר ברכות אין מעכבות, וברכות עצמן בציבור מעכבות וביחיד אין מעכבות.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו ""קורא להגיה""."	"לרש""י שאין מתכוין לקרות, ולתוס' שאינו קורא התיבות כהלכתן וכנקודתן אלא ככתיבתן."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להניח תפילין ולהתעטף בטלית בברכה בין גאולה לתפלה.	"לר' יצחק ברבי יהודה בין טלית ובין תפילין מותר. והתוס' כתבו דיש לחלק דדוקא תפילין מותר ולא טלית. ולהר""ר משה מקוצי אפי' על תפילין אסור לברך."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לרבנן דר""י מ""ט קטן שהגיע לחנוך אינו כשר לקריאת המגילה, מ""ש מהא דבבהמ""ז קטן מוציא אביו שלא אכל אלא כזית דהיינו דרבנן. (2)"	"א. שאני בהמ""ז שהיא חומרא יתירתא יותר מדאורייתא ובקל נפטרים ממנה. ב. בבהמ""ז ליכא בקטן אלא חד דרבנן, דמיירי דהקטן אכל כדי שביעה, משא""כ במגילה איכא תרתי דרבנן, דהמגילה דרבנן והקטן דרבנן."			
